החלטה בתיק ת"ט 48576-12-11

בפניי התנגדות המבקשת לביצוע חמישה שיקים ע"ס 2,000 ש"ח כל אחד, המוחזקים בידי המשיבה.

לטענת המבקשת היא אינה חתומה על השיקים שנמסרו למשיבה ואינה מכירה אותה כלל, למעשה השיקים נגנבו וזויפו על ידי בעלה, אשר היה מסובך אותה העת בחובות הימורים. על כן היא אינה חייבת שטרית כלפי המשיבה.

בחקירתה הנגדית, אישרה המבקשת כי היא עדיין נשואה ומתגוררת עם בעלה. השניים לא פתחו בהליכי גירושין והיא לא התלוננה נגדו במשטרה.

השיקים נמשכו מן החשבון המשותף בטרם ביקשה לגרוע שמה ממנו, על רקע אותם חובות וכשנודע לה כי בעלה עושה שימוש בשיקים לכיוסי חובותיו הנ"ל.

כן העידה כי אין מדובר בחתימתה או בחתימת בעלה אלא בזיוף והציגה אפשרות כי שותפו של בעלה קיבל את השיקים ומסר אותם למשיבה.

המבקשת לא ידעה להסביר מדוע לבעלה לזייף חתימתה אם הוא בעל חשבון כמותה. כמו כן לא היה בפיה הסבר מניח את הדעת לשאלה, מדוע לא פנתה אליו עד כה בשאלות אודות מטרת השיקים דנא וזהות מקבלם. מיותר לציין כי לא צורף תצהיר מאת הבעל.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית -

סע' 22 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן - "הפקודה"), קובע כי החתימה היא שמקימה את החבות, משמע הוא שאין חבות בלי חתימה:

"22. (א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה.

      (ב) חתם אדם בשם מסחרי או בשם נטול, הריהו חב על פיו כאילו חתם בשמו הוא.

      (ג) חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה."

סע' 25(א) לפקודה מכיר בחתימה של מורשה או נציג:

"מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית."

סע' 92(א) לפקודה מכונן את המושג חתימה בתוקף הרשאה, אשר מקימה את חבות המרשה באמצעות חתימת המורשה:

"מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו."